למרות שזה נשמע קצת פרדוקס נראה לי שדווקא עכשיו אפשר לרצות הכל.
דווקא עכשיו שהכל זז ונראה לא הגיוני או לא מקובל או אולי לא מתאים – דווקא עכשיו זה לגמרי מתאים.
אחרי שנה של שינויים שאת רובם אף אחד מאיתנו לא רצה, פתאום מכורח המציאות נולדו כל כך הרבה פורמטים, כלים, שירותים, יישומים וטכנולוגיות שהפכו לנורמלי והכי מקובל.
ודווקא עכשיו שכל דבר שבעבר היה נראה לנו "הזוי" הפך לאפשרי לגמרי הגיוני ואפילו מקדם וטוב יותר.
אנחנו עוברים תקופה ש"מעדכנת לנו את התוכנה" הפנימית ותומכת בנו ליצור חדש ובקלות, כאילו הכל אפשרי אם רק נרצה ונסכים לזוז קצת ממה שהכרנו, אם רק נבחר להתחבר לתשוקות ולרצונות הכי בסיסיים שלנו.
אז למה לחכות שעתיד יתגלם בפנינו ולא ניצור אותו?
למה לא להרשות לעצמנו ללכת בכל הכח על מה שרצינו תמיד?
כי דווקא עכשיו כל מה שלא היה לנו האומץ או לגיטימציה פנימית, יש לו סיכוי מעולה להפוך למציאות החדשה שלנו.
"עניים פקוחות לרווחה" זה טוב?
היא אמרה לי: לפעמים אני מרגישה שאני נסחפת בים כמו שנייה לפני מערבולת. אני יודעת