"מפתח לכל דלת. רק היום. רק היום!!"
הוא צעק באמצע הרחוב. הוא ישב ליד שולחן קטן של 80X80 ,שולחן מתנדנד בצבע מנגו כאילו זאת בסטה באמצע שוק. אף שולחן או דוכן אחר לא היה שם, איריס גם לא זוכרת שראתה אותו שם לפני כן, אבל הוא נראה כאילו הוא שם כל בוקר כבר שנים. איזה מפתח? אני לא צריכה שום מפתח, בטח לא היום כשאני בדרך לסגור מאחורי דלת של שנים. היא התכוונה לפנות שמאלה לכיוון השדרה, אבל כאילו שלא ששלטה בצעדים של עצמה, ופנתה ימינה, חצתה